קובה

"העיירה היהודית האחרונה"

קובה, עיר היושבת למרגלות צידם המזרחיים של הרי הקווקז.שם העיר קובה (או גֻבָּא בשפת יהודי ההרים) ככל הנראה בא מהמילה גָּאבָּא (בארמית - מעבר להר) מכיוון שהעיר שוכנת מעבר להרים אשר מדרום-מערב לה וצפון-מזרח לאיראן אשר ממנו באו לאזור הקווקז עמים הדוברים שפה הטאטית שהיא בעצם שילוב של פרסית וארמית, מכאן כביכול בא שיבוש המילה גָּאבָּא לגֻבָּא.

"היהודים ההריים"

ע"פ מקורות תלמודיים שבטי ישראל הוגלו מעבר לנהר הסמבטיון. מעבר לנהר זה נמצאים הרי החושך(הרי הקווקז) ומעבר אליהם, כך נכתב, יושבים להם בבטחה אחינו, בני עשרת השבטים הגולים.

הכינוי "היהודים ההרריים" גוֹרְסְקִי יֶברֶאי (ברוסית ) , ניתן על ידי הרוסים לקהילות היהודים במזרח הקווקז החל במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה, עם כיבושו של מזרח הקווקז על ידי האימפריה הרוסית. בישראל ידועים בני הקהילה בכינוי "קווקזים" , ג'והור - שפרושו יהודים ושפתם היא ג'והורי – "יהודית".

בעוד שיהודים ברחבי העולם מפחדים מאנטישמים, יהודי קווקז מפגינים גאווה יהודית בלב מדינה מוסלמית.

בית מפואר בקובה - עיירה יהודית באזרבייג'אן היהודים בקובה גאים ביהדותם, ועל הבית שבתמונה ניתן לראות מגן דוד.

''קרסניה סלובודה"

קהילת יהודי ההרים (קווקזיים) הגדולה ביותר באזור הקווקז שוכנת בקובה היא עיר בצפון אזרבייג'ן, ששימשה ומשמשת כמקום מושבתם. ליד קובה שוכן הכפר קרסניה סלובודה.

עבר

בקובה יושבים היהודים ברובע מיוחד להם, אשר נהר מפריד בינו לבין החלק המוסלמי של העיר. בעבר התגורר בקובה 15,000 יהודים והיו קיימים בה 17 בתי כנסת, אך בשנת 1938 ביצע שליט ברית המועצות סטלין טבח ביהודי קובה וסגר את כל בתי הכנסת בעיירה למעט אחד הפעיל עד ימינו.

בשנת 1742 הקיים כישוב יהודי נפרד והיה נקרא יברסקיה סלובוד

העיר מנתה כ - 18,000 תושבים

כיום

כ - 4000 תושבים בלבד, בשל עליה לישראל והגירה למקומות אחרים .

הקהילה מונה רבנים ובתי כנסת פעילים.

בעיר פעילים בני עקביא הבונים בית כנסת חדש.